top of page
החיים סילאן

משחק אסוציאציות במוזיאון

מוזיאון מקסים בונציה

בפברואר 2013 נסעתי עם עוד שני זוגות חברים לפסטיבל המסכות בוונציה.

לפני שנסעתי השביעה אותי חברה ללכת למוזיאון Punto della dogana.

חוץ ממני אף אחד מהאנשים איננו קשור לתחום האמנות. ולכן מאד היססתי אם כדאי להיכנס. באנו למוזיאון בהמלצתי ולא רציתי שהביקור יהיה כישלון חלילה. כולם אמרו שהם מעוניינים להיכנס ולפיכך "שמנו נפשנו בכפנו" ונכנסנו. קודם כל המבנה של המוזיאון הינו אחד מהמדהימים שראיתי. וחוץ מזה התערוכות עצמן מאד מעניינות.


Punto della Dogana
מוזיאון, ונציה איטליה Punto della Dogana

Untitled, Maurizio Cattelan, Punto della Dogana, Venice, Italy
Untitled, Maurizio Cattelan

Untitled, Maurizio Cattelan

צילום: תמר גרינברג


 מוזיאון, ונציה איטליה Punto della Dogana
מוזיאון, ונציה איטליה Punto della Dogana

 מוזיאון, ונציה איטליה Punto della Dogana
מוזיאון, ונציה איטליה Punto della Dogana

להיות צופה פעיל

אבל מה שבאמת מעניין זה מה שקרה לחברים שלי במוזיאון מול יצירות האמנות. הם התחילו לנסות לפענח את המשמעות שעומדת מאחורי כל יצירה. התווכחו ודנו במה האמן רצה להעביר לצופה, למה הוא התכוון וכד'. וככל שעבר הזמן והם עברו מיצירה ליצירה ההתלהבות שלהם גברה. ראיתי איך הם נהנים ומרגישים כמו בלשים שמנסים לפתור חידה. הם התעכבו על כל יצירה ולא הפסיקו לזרוק רעיונות ולהלהיב אחד את השני. אני לא הבנתי מה לוקח להם כל כך הרבה זמן כי אני כבר מזמן סיימתי את הסיור. אני מתבוננת ביצירה ואו שהיא עושה לי משהו בלב או שלא.

למה כדאי לראות אמנות

אולי תשאלו למה בכלל כדאי לי להתאמץ לראות אמנות? זה דורש זמן, מאמץ ובסוף אני מרגיש טיפש? הרבה אנשים אמרו לי לא פעם "אנחנו לא מבינים כלום באמנות". זה גורם להם להדיר את רגליהם מתערוכות ומוזאונים וחבל, אני מאמינה שכל אחד יכול ליהנות מאמנות. האמנות נוגעת לכולנו היא מדברת עלינו, ועוסקת בדברים שמעסיקים אותנו ואת החברה בה אנו חיים. אמנים עכשוויים עוסקים הרבה בביקורת בסוגיות חברתיות, פוליטיות ודתיות. הנושאים ה"חמים" היום באמנות עוסקים בין השאר ב"זהות" (לאומית, מגדרית, מינית, אתנית) ב"מציאות" (קונקרטית, מדומה, איך תופסים את המציאות העכשווית) הגירה, עקירה ועוד. התבוננות ביצירות אמנות והניסיון לפענח את המסר שלהן הן אחת הדרכים לפיתוח יצירתיות וביקורתיות. לדעתי, לא צריך "להבין" באמנות כדי ליהנות ממנה. כל אחד מאתנו יכול ליצור משמעות ליצירת אמנות בעצמו. כי זה כל הכיף בלראות אמנות פתאום נפתחים ערוצים חדשים, הדמיון מתחיל לעבוד, עולים זיכרונות, אסוציאציות, מחשבות, תחושות פיזיות, רגשות. ואז זה לא ממש משנה אם לא הבנו עד הסוף את היצירה וזה לא ממש חשוב שאולי לא הבנו למה בדיוק התכוון האמן. כי בסוף, בסוף נשארת החוויה האישית והפרטית שעברנו שהיא ייחודית רק לנו.

הייתם בתערוכה מעניינת שדיברה אל ליבכם? אשמח לשמוע.


כל הפרטים על טיול בונציה תוכלו למצוא בבלוג חמושה בעדשה של ניני אטלס

0 תגובות
bottom of page