טיול משפחתי עצמאי לשלושה לילות בירדן כל התובנות והטיפים שלנו לארגון טיול זול ללא מתווכים
החלטה ספונטנית כמה ימים לפני ליל הסדר הביאה אותנו לירדן השכנה בפעם השנייה, עם שני הבנים שהסכימו "לזרום" איתנו ולהצטרף להרפתקה.
* הערה לפני שמתחילים: ניתן בהחלט לעשות "טיול כוכב" מעקבה, ולצאת ממנה לטיול יום לוואדי רם. לחזור לישון במלון ולצאת למחרת לפטרה וחזרה לעקבה. תכל'ס המרחק מוואדי רם לפטרה דומה למרחק שבין עקבה לפטרה למפונקים כמוני זה אפילו עדיף.
בירוקרטיה בדרך לירדן
"קנס" יציאה מישראל (דרך מסוף יצחק רבין הסמוך לאילת), שילמנו מראש באתר מילגם (109 ש"ח לאדם).
החניה (במגרש עפר) הייתה יחסית ריקה בערב החג אבל "מפוצצת" כשחזרנו כעבור 3 ימים. המעבר עצמו הן בצד הישראלי והן בצד הירדני היה מהיר ונוח.
סוכן ירדני
עוד לפני הכניסה לשער במעבר הגבול הישראלי נשאלנו האם יש לנו סוכן ירדני. השאלה נשאלת בבד בבד עם בדיקת הדרכונים המהירה, וזאת יש לדעת, לא ינתן מעבר לישראלי שאין בידיו מסמך שמראה שבצד הירדני מחכה לו סוכן מקומי.
אחרי שלא הצלחנו למצוא סוכן ירדני באופן עצמאי יצרנו קשר עם נרגיזה סוכנת מאילת (נייד: 6545729 - 054) שסידרה לנו סוכן שחיכה לנו במעבר הגבול. שילמנו 50 דינר (200 ש"ח) מתוכם, 40 דינר אגרה ל- 4 אנשים ו- 10 דינר עמלת סוכן. ה"עונש" הזה של עזרת סוכן חל רק על תיירים מישראל ומיותר לציין שאין בו צורך. כל עזרתו מסתכמת במסירת הדרכונים באשנב...עוד קומבינה על הגב השחוח של התייר הישראלי (כדאי לדעת שתיירים שמבלים בירדן פחות מ-3 לילות נדרשים לשלם אגרת מעבר של 10 דינר לאדם גם בחזור).
* מונית לעקבה דרך הסוכנים בארץ יותר יקרה ממה שתשלמו באופן עצמאי (12 - 10 דינר).
* דינר אחד = 5 שקלים
איך להוזיל את הטיול לירדן?
אנחנו נסענו באופן עצמאי והזמנו מראש רק לינה בוואדי רם. במעבר הגבול יש מוניות (ושלט גדול עם מחירון) שאיתן ניתן להגיע לא רק לעקבה אלא גם לוואדי רם (45 דינר) ולפטרה. הבעיה היא שלא ניתן לבחור מונית ברמה טובה אלא "מה שיוצא - אני מרוצה" ואז נופלים כמונו על מונית מרופטת וישנה ללא מזגן. מה שכן, יש לנהגי המוניות בירדן מנהג מקסים (וכנראה משתלם כלכלית - כפי שתקראו בהמשך) שבו הם נכנסים ישר בתחילת הנסיעה לתחנת דלק וקונים בחנות נוחות שתיה וחטיפים לכל הנוסעים. זה מנהג קבוע כי גם בפעם הקודמת שבה היינו בירדן ונסענו לפטרה הנהג עשה אותו דבר.
כאמור, אנחנו עשינו טיול עצמאי מה שהוזיל כמובן את עלויות הטיול, אבל תוכלו לקחת סוכן מהארץ שיסדר לכם הכול: מלינה ועד טיולי גמלים ומוניות. אנחנו מצאנו שהכול זורם בקלות גם באופן עצמאי אם כי התנאים היו פחות טובים ממה שאנחנו אוהבים. לכן מי שמתכנן לבד כדאי לבדוק טוב את המוניות ואת מקום הלינה בוואדי.
ההמלצות פה מבוססות על החוויות שלנו והלקחים שהפקנו מהטיול הקצר שעשינו.
אנחנו רצינו לטייל בוואדי רם ובפטרה (בגלל הבנים, אנחנו כבר היינו שם כאמור, ב 2014).
נסענו לוואדי רם ישר ממעבר הגבול אבל בדיעבד זו הייתה טעות כי מספיק ללון לילה אחד בוואדי.
אני מציעה לנסוע ישירות ממעבר הגבול למלון בעקבה, לישון שם לילה אחד במלון נוח, למצוא מונית ברמה טובה שתיקח אתכם לוואדי (כשעה וחצי נסיעה מעקבה). טיילו בוואדי יום אחד. תוכלו לעשות טיול יום של כ-4 שעות (ברכבי טויוטה פתוחים - אלו ה"ג'יפים" הירדנים (עלה 70 דינר ל-4 אנשים) וטיול שקיעה מקסים (10 דינר לאדם). הטיול כולל אפשרות של רכיבה על גמלים בתוספת מחיר מוגזמת של 20 דינר לכל רוכב. זה המקום להתמקח בלי בושה (לדעתי הרכיבה יקרה ומיותרת. אישית סבלתי מכל רגע). לינה באחד ממתחמי ה"גלמפינג" הרבים הפזורים ברחבי הוואדי כוללת ארוחת ערב וארוחת בוקר. אנחנו "נפלנו" על "גלמפינג" לא משהו (כ- 30 דינר לחדר ללילה) אבל מאמינה שיש כאלה ברמה גבוהה בהרבה. מניסיון, קצת קשה לסמוך על הביקורות בבוקינג במקרה הזה לצערי, אבל המחיר יוכל לנבא כנראה, את טיב המקום.
את כל הטיולים בוואדי עשינו דרך ה"גלמפינג" "שלנו". לכל "גלמפינג" יש "ג'יפים", ומדריכים שיודעים לאן לקחת אתכם ומהחוויה שלנו ניתן לסמוך עליהם שיגיעו בזמן ויקיימו כל מה שהובטח.
כיוון שכך, הייתי מזמינה מראש לינה בוואדי ומתאמת עם בעלי המקום הגעה מוקדמת (אם אפשר) וטיולים שתקבעו איתם מראש. ככה תוכלו לחזור לנוח ב"גלמפינג" בצהריים כשחם ולצאת שוב לטיול שקיעה. תתאמו עם המונית שהביאה אתכם מעקבה שתבוא לקחת אתכם למחרת מהוואדי לפטרה.
מהוואדי לפטרה זאת נסיעה של שעה וחצי ומפטרה לעקבה כשעתיים. ה"דיל" כולל גם המתנה של 3 שעות של הנהג בפטרה (80 דינר).
וואדי רם המקום הכי קרוב לירח
הבית של לורנס איש ערב, וואדי רם - ירדן
"מלכודות תיירים" נוסח ירדן כי כולם צריכים להתפרנס. המחירים נמוכים.
בדרך לפטרה עוצרים בפנצ'ריה
אנחנו, לא הזמנו מונית לפטרה מראש ובעל ה"גלמפינג" הוא שהזמין אותה עבורנו.
מה רבה הייתה הפתעתנו כשנוכחנו לדעת שהנהג עם המונית המצ'וקמקת הוא לא אחר מהנהג שהביא אותנו יומיים קודם ממעבר הגבול לוואדי. האמת? באסה. כי התנאים היו קשים. לא רק זה, אלא מיד עם תחילת הנסיעה התברר שיש פנצ'ר בגלגל. עיכוב קטן לתיקון התקלה ואנחנו בדרך לפטרה. הפעם הנהג השקיע בכיבוד: מיצים, מים, פיצוחים ועוגיות חמאה.
כניסה לפטרה עולה 50 דינר לאדם, בתנאי שישנתם לפחות לילה אחד בירדן אחרת מחיר הכניסה גבוה יותר. הבנים "תקתקו" את פטרה ולפני שיצאנו לכיוון עקבה עצרנו לצהרים במסעדת "אכול כפי יכולתך", שברגע שנכנסנו אליה נזכרנו שבדיוק פה אכלנו גם לפני תשע שנים בביקור הקודם שלנו במקום. הנהג אוכל בחינם.
שבעים ועייפים התחלנו בנסיעה לעקבה. לפעמים, צריך רק לחצות את הגבול כדי להעריך את המדינה שלנו. כשנוסעים בכבישי ירדן קשה להאמין שממלכת ירדן הוקמה שנתיים לפני קום מדינת ישראל. נסיעה מעקבה לפטרה משולה לחזרה במנהרת הזמן לפחות 50 שנה אחורה. תשתית כבישים עלובה, מוניות מתפרקות ללא מזגן (לא כולן. בעקבה אפשר למצוא מוניות חדשות עם מערכות מולטי מדיה מתקדמות ומושבי עור), הדרך צחיחה ומאובקת, מעט מאוד ישובים שבהם רחוב אחד עם כמה חנויות, נקודות בדיקה משטרתיות שבהן עוצרים לביקורת ואין סוף משאיות. בקיצור, מדינה ענייה ולא מפותחת. משיחות עם בעל ה"גלמפינג" בוואדי רם הבנו, שמשכורת ממוצעת בירדן נעה סביב 1,500-1,700 ש"ח לחודש והאבטלה גבוהה מאוד. הבדואים בוואדי רם יצרו כלכלת תיירות מאוד יפה, אם כי סביר להניח שהתיירות בוואדי פוחתת בקיץ הלוהט. אנחנו זכינו במזג אויר נהדר. בדיוק שבוע אחרי הביקור שלנו היו בפטרה ובוואדי רם שיטפונות גדולים ויוצאי דופן לעונה כמו שהיו בארץ.
המונית דוהרת לכיוון עקבה ולפתע עוצר אותנו שוטר. דו"ח על מהירות נרשם חיש קל לא לפני שהנהג שלנו התחנן על נפשו והצליח להוריד מעט את גובה הקנס.
עקבה חזרנו אליך שנית
סוף, סוף הגענו לעקבה, אבל הנהג שלנו חברה'מן מסרב לשחרר ולוקח אותנו לבית קפה שם הוא מושיב אותנו בחוץ וכעבור דקות אחדות חוזר עם ארבעה שייקים שכמוהם לא ראינו מעולם.
לא יכולנו לשתות אותם במקום מפאת צום הרמדאן אז נאלצנו לחכות עד ההגעה למלון. מסתבר שמדובר בשיק מנגו. כמובן שבסופו של דבר נתנו לנהגנו החביב עוד 20 דינר מעבר לסכום הנסיעה שסוכם מראש.
שמנו לב שתמיד הוספנו דינר או שניים על סכום הנסיעה שנקבע לפני שעלינו למונית במיוחד בגלל בקשות חוזרות ונשנות מצד הנהגים.
סוף, סוף הגענו לחדרנו במלון DoubleTree by Hilton Aqaba במרכז העיר. אחרי ה"טירונות" של היומיים האחרונים הרגשתי שחזרתי לציוויליזציה. מה לעשות? כזאת אני, מעדיפה נוחות וניקיון על פני אבק וזבובים.
החדר עם שתי מיטות קינג + ארוחת בוקר עלה 650 ש"ח ללילה. במלון יש בריכה קטנה וספא וכן rooftop שבו ניתן להנות מקוקטיילים ונוף לאילת. משל העז מעולם לא היה יותר אקטואלי בשבילי.
DoubleTree by Hilton Aqaba
מי שמעוניין במלון עם חוף פרטי (כגון קמפינסקי או מובינפיק) יאלץ לשלם יותר כסף (בטח בחגים הישראלים). יש מלונות נופש נפלאים באזור שנקרא מפרץ טאלה כ-20 דקות נסיעה ממרכז עקבה. לא הייתי שם אבל הבנתי שמחירי המלונות זולים יחסית לעקבה. תראו את המלון המקסים הזה.
ללון במרכז עקבה זה להיות קרוב למסעדות, בתי קפה אנחנו היינו בתקופת הרמדאן ורוב בתי האוכל היו סגורים במשך היום.
Ayla
אזור חדש הנמצא קרוב יותר למעבר הגבול, ליד ארמון המלך חוסין. המקום מזכיר מאוד את המרינה של הרצליה אבל הוא יפה ממנה. יש בו מרכז עם חנויות יוקרה ומסעדות. אנחנו קיבלנו המלצה על מסעדה הודית טובה אבל הייתה בעיה קשה של שרות. המתנו לאוכל כמעט שעה ובסוף התייאשנו וויתרנו על חלק מהמנות שכבר הזמנו. מהמרינה ניתן לראות את אורותיה של אילת. אנחנו היינו בערב והכל היה מואר, היו דוכנים של עבודות יד (תכשיטים וכד') החנויות היו סגורות אבל יש מסעדות ואוירה נחמדה.
Ayla Aqaba
לא הספקנו לטייל בעקבה. עזבנו אותה למחרת הגעתנו בצהריים. מרגע היציאה מהמלון ועד שישבנו באוטו שחיכה לנו במעבר הגבול חלפה בקושי חצי שעה.
חזרנו עייפים אך מרוצים.
שלושה ימים בירדן יכול להיות "אחלה" אסקפיזם אבל לצערנו בזמן השהות שלנו בוואדי רם התעופפו טילים בצפון הארץ ואנחנו היינו מעודכנים בזמן אמת כי גם שם ב"גלמפינג" יש wi fi.
למי שמחפש חופשת "בטן - גב" ולא רק טיול, ירדן היא בהחלט אופציה מעולה. התמורה לכסף במסעדות ובתי המלון טובה מאשר בישראל.
מי שמתלבט לגבי נופש בירדן מוזמן לקרוא את הפוסט של ה"טוריסטית" שעושה השוואה בין עקבה לאילת
ויש לה גם מסקנות סופיות.
פוסט שופע תובנות והערות שבהחלט חשוב לדעת ולהכיר טרום טיול. צילומים יפהפיים אחד אחד. תודה.